כללי פוליטיקה וחברה — 23 נובמבר 2015
במשרד המשפטים מעדיפים שלא נשאל מדוע ביקר היועץ המשפטי וינשטיין ברואנדה ובקניה

יותם גדרון | בתמונה: היועמ״ש וינשטיין ונשיא רונאדה פול קגאמה (יח״צ) 

בשבוע שעבר ביקר היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בקניה וברואנדה, אבל נראה שבמשרד המשפטים לא עשו מאמצים מיוחדים על מנת לפרסם את דבר הביקור. לאחר דיווחים על הביקור בטוויטר של אתר ההנצחה לרצח העם ברואנדה, בערוץ הראשון ובעמוד הפייסבוק של נשיא קניה, ציינו במשרד המשפטים – בעקבות פנייה של עיתון הארץ – כי הנסיעה אינה נוגעת לסוגיית מבקשי המקלט. רק אתמול (ראשון), החליטו במשרד המשפטים לדברר את הביקור עם הודעה לתקשורת, שאינה מלמדת כמעט דבר על הסיבות לו.

בקניה, כך פורסם, נפגש היועץ המשפטי עם הנשיא אוהורו קנייתה ועם סגן הנשיא, נשיא בית המשפט העליון, יו"ר הפרלמנט והיועץ המשפטי לממשלה של קניה. בפגישות ״נדונו נושאים בעלי עניין משותף לשתי המדינות.״ בעמוד הפייסבוק של נשיא קניה הוסיפו אך מעט ופרסמו כי הפגישות עסקו בשיתוף פעולה משפטי בנושאים של שחיתות וטרור,  שנמצאים באופן קבוע על סדר היום בקניה, כמו גם ב״עניינים אחרים שנוגעים לשתי המדינות.״

ברואנדה, נפגש וינשטיין עם נשיא המדינה פול קגאמה (שאגב, בשבוע שעבר הספיק גם להעביר תיקון לחוקה שיאפשר לו להשאר בשלטון לכהונה נוספת של שבע שנים, ואולי עד שנת 2034), ועם שרת החוץ ושר המשפטים של רואנדה. גם בפגישות ברואנדה, טענו במשרד המשפטים בתמציתיות, ״נדונו נושאים בעלי עניין משותף לשתי המדינות.״

במשרד המשפטים דבררו את ביקורו של וינשטיין כ״סדרת פגישות עבודה״, אך פגישות של היועץ המשפטי לממשלה עם נשיאים אינן דבר מובן מאליו. זאת ועוד, קגאמה וקנייתה הם שניים מהאנשים המרכזיים ביותר בפוליטיקה המזרח אפריקאית שסדר יומם אינו מורכב בדרך כלל מפגישות נימוסין עם יועצים משפטיים של מדינות אקראיות. אם לא היה די בכך, ההודעה המאוחרת והעמומה לתקשורת מטעם משרד המשפטים הבהירה שעל מטרת הנסיעה של וינשטיין לקניה ורואנדה – מעדיפים שהציבור לא ישאל.

כידוע, רואנדה היא אחת משתי המדינות שקולטות מבקשי מקלט מישראל בהליך ה״יציאה מרצון״ שוינשטיין עצמו אישר. אוגנדה היא המדינה השניה, אך עומדת כעת בפני מערכת בחירות מתוחה ולכן סביר שביקור בה לא היה מתאפשר בימים אלה, גם אם במשרד המשפטים היו מעוניינים להוציא כזה ביקור לפועל. בזמן שווינשטיין ביקר בניירובי ובקיגלי, נשיא  אוגנדה מוסובני היה עסוק בכינוסי בחירות ובנאומים בצפון הרחוק של המדינה, בניסיון להבטיח עוד כמה שנים בשלטון (בו הוא נמצא, דרך אגב, מאז 1986).

אם בתחילה הצהירו במשרד המשפטים כי הפגישות במזרח אפריקה אינן נוגעות לגירושים של מבקשי המקלט, בהודעה לתקשורת נמנעו מלהתייחס לנושא. על אף ההכחשה הראשונית, סביר שלפחות חלק מהפגישות של וינשטיין ברואנדה כן היו קשורות לסוגיית מבקשי המקלט. בחודשים האחרונים נאספו עשרות עדויות על ידי ארגוני זכויות אדם ועל ידי האו״ם, לפיהן מבקשי המקלט האריתראים שישראל שולחת לרואנדה אינם זוכים להגנה במדינה, אך ישראל ממשיכה לטעון כי הם דווקא כן זוכים להגנה ואינם חשופים לכל סכנה.

יש לציין כי זהות המדינות אליהן נשלחים מבקשי המקלט היא כביכול חסויה, ולכן בכל מקרה לא נראה שהיו יכולים לחשוף במשרד המשפטים שהביקור נגע לסוגיית מבקשי המקלט, שכן פירוש הדבר היה חשיפת העובדה שרואנדה היא אכן אחת המדינות שמקבלת מבקשי מקלט מישראל. על כן, להכחשה הראשונית שהפגישות עסקו בסוגייה זו קשה להתייחס ברצינות.

לפגישות של וינשטיין עם קנייתה וקגאמה משמעות גם במישור הסימבולי בכמה סוגיות אחרות. ליחסי הגומלין בין בית המשפט העליון הישראלי לבית המשפט העליון של קניה בכל הנוגע לכליאת פליטים כבר התייחסתי כאן בעבר מספר פעמים. ניתן רק לחזור ולציין בקצרה שממשלת ישראל וממשלת קניה הולכות יד ביד בכל הנוגע למניעת חופש התנועה מפליטים ובעידודם ״לשוב מרצון״ לארצותיהם, ושבתי המשפט בשתי המדינות הכשירו בשנים האחרונות חוקים בעייתיים ביותר בסוגיה זו.

בנוסף, אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו על הפרק בכהונתו הנוכחית של הנשיא קנייתה הייתה היחס של ארצו לבית הדין הפלילי הבינלאומי. בתחילת דצמבר האחרון רשם קנייתה ״ניצחון״ מרשים בזירה זו, כאשר לאחר שבמשך שנים הערים קשיים וסיכל את פעילות בית הדין בכל הנוגע לתיק שהתנהל כנגדו באשמת פשעים נגד האנושות, החליטה תובעת בין הדין למשוך את התביעה. קניה היא מהמדינות האפריקאיות הבולטות בהתנגדות לבית הדין הפלילי ובאופן קבוע מצהירה שבכוונתה לפרוש מאמנת בית הדין. אמנם תובעת בית הדין הפלילי עדיין לא הגישה כתב אישום כנגד אף גורם ישראלי באשמת פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, וספק אם הדבר יקרה בעתיד הקרוב, אך משרד התביעה של בית הדין כן מנהל בימים אלה חקירה בנושא המצב בפלסטין, ולעת עתה נראה שישראל שואפת ללכת בדרכה של קניה גם בכל הנוגע ליחסה לבית הדין שבהאג.

היועמ״ש בבית המשפט העליון של קניה (משמאל לימין: ד"ר אסף הראל, עוזר היועץ המשפטי לממשלה; מר יהל וילן, שגריר ישראל בקניה; פרופ' גיתו מויגי, היועץ המשפטי של קניה; עו"ד יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה; ד"ר וילי מוטונגה, נשיא בית המשפט העליון של קניה; ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) ועו"ד יובל קפלינסקי, מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה).

היועמ״ש בבית המשפט העליון של קניה (משמאל לימין: ד"ר אסף הראל, עוזר היועץ המשפטי לממשלה; מר יהל וילן, שגריר ישראל בקניה; פרופ' גיתו מויגי, היועץ המשפטי של קניה; עו"ד יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה; ד"ר וילי מוטונגה, נשיא בית המשפט העליון של קניה; ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) ועו"ד יובל קפלינסקי, מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. צילום: יח״צ).

כתבות נוספות - Related Articles

About Author

African

תגובות גולשים

  1. לא ציינתם מי האישה בתמונה שעומדת מאחורי היועמ"ש

    • אנחנו לא יודעים. הפרטים של המצולמים מופיעים כפי שפורסמו על ידי משרד המשפטים, ואנחנו לא יודעים מי היא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *