פוליטיקה וחברה — 31 אוקטובר 2015
ועידת הודו-אפריקה השלישית: הדרך של הודו למועצת הביטחון עוברת באפריקה

מערכת אפריכאן | בתמונה: ראש ממשלת הודו נרנדה מודי (ימין) ונשיא סודאן עומר אל-בשיר (שמאל). מקור: Wikimedia. 

בין ה-26 ל-29 לאוקטובר התקיימה הועידה השלישית לפורום הודו-אפריקה בניו דלהי, שנחנך לראשונה בשנת 2008. מועד הוועידה השלישית נדחה כמעט בשנה עקב משבר האבולה שפרץ במערב אפריקה.

לוועידה השלישית הגיעו נציגים מ-54 מדינות היבשת, ובהם 40 ראשי מדינה, כולל ראשה אחת והיא אלן ג'ונסון-סירליף נשיאת ליבריה. בסך הכל השתתפו בה כאלף נציגים מכל המדינות והיא נחשבת להתכנסות הגדולה ביותר של מנהיגים אפריקאים מחוץ ליבשת.

במהלך הוועידה, שמטרתה המוצהרת היא קידום שיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי בין הודו למדינות אפריקה, נפגש ראש ממשלת הודו נרנדה מודי עם יותר מ-20 מנהיגים באופן אישי. בעיתון "Daily Nation" הקנייתי צוין כי הודו השקיעה רבות על מנת להציג את מחויבותה לצמיחה הכלכלית של אפריקה ולהדגשת הידידות בין הודו למדינותיה, כאשר היא שולחת עקיצה לכיוון סין עם כוונותיה להשיג אחיזה חזקה יותר במשאבי היבשת.

מטרה נוספת ומשמעותית במיוחד שמיוחסת לוועידה היא קידום השאיפות של הודו להיכנס כחברה במועצת הביטחון של האו"ם. בנאום שנשא מודי בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר הוא התייחס בביקורתיות להרכב המועצה: "איך יכולה להיות לנו מועצת ביטחון ב-2015 שעדיין משקפת את המבנה הגיאופוליטי של 1945? כיצד יכולה להיות לנו מועצת ביטחון שלא נותנת מקום כחברה קבועה למדינות מאפריקה ואמריקה הלטינית?"

בנאומו של נשיא זימבבואה רוברט מוגאבה בוועידת פורום הודו-אפריקה הנוכחית הוא טען כי הודו ואפריקה עדיין נתפשות כנחותות בעיני האו"ם, וכי הן מתכוונות לחתור להשגת מושבים במועצת הביטחון. הנשיא הוותיק בלט במעמד תמונה קבוצתית של נציגי המדינות כיחיד שהופיע בחליפה ולא בלבוש הודי מסורתי.

בין המשתתפים בוועידה היה נשיא סודאן עומר אל-בשיר, שגם הפעם חמק מהסגרה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) בעת שהיה מחוץ למדינתו, שכן הודו עצמה אינה בין המדינות החברות ב-ICC והתנגדה לצעדים שננקטו בעבר נגד סודאן. בחודש יוני האחרון התחמק אל-בשיר מצו המעצר, ככל הנראה בחסות ממשלת דרום אפריקה, כשהמריא בחטף במטוסו מוועידת האיחוד האפריקאי שהתקיימה בדרבן. על רקע חזרתו המתוכננת לדרום אפריקה כדי להשתתף בוועידת סין-אפריקה שתתקיים בחודש דצמבר, מפעיל בין הדין הפלילי הבינלאומי לחץ על נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה לעצור את אל-בשיר, הנחשד ברצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בדארפור.

בין ההלכה למעשה ביחסי הודו-אפריקה 

על רקע הוועידה, המרצה והחוקרת ההודית אורבאשי אנג'ה סוקרת את יחסי הודו-אפריקה וטוענת כי על רקע ההמולה התקשורתית סביב האירוע והרטוריקה בה משתמשת הודו כלפי היבשת, שמדגישה פעמים רבות את המאבק המשותף בקולוניאליזם האירופאי, רצוי להתייחס לפער שבין החזון למציאות.

לדבריה, הודו מייבאת חומרי גלם מאפריקה, בעיקר נפט ומינרלים, ומייצאת מוצרים מוגמרים בחזרה ליבשת, באופן שמזכיר את ההתנהלות המסחרית של בריטניה בתקופת השלטון הקולוניאלי בהודו. היא מציינת כי הכניסה של הודו לשווקים האפריקאים פעמים רבות משפיעה לרעה על התעשייה המקומית, למשל במקרה של תעשיית הטקסטיל הקנייתית, שנפגעת מהתחרות עם חברות הודיות.

במעורבות של הודו באפריקה, שהיקף המסחר ביניהן צפוי להגיע ל-100 מיליארד דולר עד סוף השנה הנוכחית, בולט במיוחד המגזר הפרטי. לצד פיתוח חקלאי שמושג במקומות מסוימים, כמו באתיופיה, עדיין מעט מדי מהרווחים ומהתועלת של הפיתוח מגיעים בחזרה לאזרחי המדינות. בנוסף, במספר מקרים נשמעו האשמות בדבר גזל אדמות והפרות נוספות של זכויות אדם. אנג'ה מציינת כי חלק מהכשלים הנוגעים לפעולות המסחריות של הגורמים ההודיים משקפים את האסטרטגיה החלשה של כמה מהממשלות האפריקאיות, שלא עושות מספיק על מנת להשיג תוצאות המיטיבות עם אזרחיהן. היא מסכמת בכך שלמרות הליקויים הבולטים, המאפיינים מערכות יחסים בינלאומיות רבות, הודו בסופו של דבר מרחיבה עבור מדינות אפריקה את המגוון ההולך וגדל של שותפות עסקיות משמעותיות מחוץ ליבשת, לצד סין, תורכיה, ברזיל ומדינות נוספות.

 

כתבות נוספות - Related Articles

About Author

African

תגובות גולשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *