תרבות — 22 אוקטובר 2015
כדרך שאדם רוקד כך מתופפים התופים לפניו: על הספר הכל קורס מאת צ'ינואה אצ'בה

ניסו קדם | מקור התמונה: Scartol, Wikimedia. 

צ'ינוּאַה אַצֶ'בֶּה נחשב בעיני רבים לאבי הספרות האפריקאית המודרנית. יותר מעשרים ספרים פרי עטו כבר פורסמו, אך את עיקר תהילתו קיבל בזכות ספרו הראשון – Things Fall Apart משנת 1958. הספר תורגם לעברית בשנות השישים תחת השם "מפולת באוּמוּאוֹפיה", ויצא השנה בתרגום חדש בשם "הכל קורס". המופלא מכול בספר הוא יכולתו להפיח חיים בעולם שאבד: העולם של החיים בתקופה הקדם-קולוניאלית בניגריה. אצ'בה מצליח להציג את החיים הקהילתיים בכפר באזור אומואופיה במלוא מורכבותם, על נדיבותם ואכזריותם, תמימותם ופיכחונם, עוניים ועושרם, אכזבתם ותקוותם. הספר אינו כתוב כקינה על העולם שאבד וגם לא כהתרסה על הכניעה לתכתיבי האדם הלבן (אף שהוא מרמז גם לזה וגם לזה). הוא ניסיון לשמר סיפורים אישיים בזיכרון הקולקטיבי של בני קבוצת האִיגבּוֹ.

אצ'בה נולד בשנת 1930 בדרום-מזרח ניגריה למשפחה מהקבוצה האתנית איגבו. הוריו המירו את דתם המסורתית לנצרות, שהתבססה במהלך המאה ה-19 והעמיקה את אחיזתה עם כינון השלטון הקולוניאלי הבריטי במחצית הראשונה של המאה ה-20. שישה עשורים של שלטון בריטי שינו את דרום ניגריה לבלי היכר, כאשר קם דור חדש של ניגרים שהתחנכו על ברכי הנצרות והתרבות המערבית. שינוי זה ניכר גם בביוגרפיה של אצ'בה עצמו, שהיה חניך במיסיון וכסופר כתב את ספריו בשפה האנגלית.

עם זאת, כבן לדור שבימיו התחולל השינוי העמוק הזה, אצ'בה זכה לשמוע סיפורים על התקופה שקדמה לו. את הסיפורים הללו הוא אורג זה לזה, בשתי וערב, ליצירת מארג חיים שלם המספר את סיפורה של תרבות האיגבו ערב הגעתו של האדם הלבן.

Chinua_Achebe_-_Buffalo_25Sep2008_crop

צ'ינואה אצ'בה. מקור: Stuart C. Shapiro, Wikimedia.

אנציקלופדיה קטנה של חיי האיגבו בניגריה הקדם-קולוניאלית

במרכזו של הספר עומדת דמותו של אוֹקוֹנקווֹ, חקלאי חרוץ ומתאבק בעל מוניטין ששמעו יצא בכל תשעת הכפרים של אוּמוּאוֹפיה. אוֹקוֹנקווֹ אינו מאלה שרוח דורשת טוב פיצחה למענו את חרצני פירות הדקל שלו. אדרבה, "הוא עצמו פיצחם במו ידיו. כל מי שהיה עד למאבקו המר נגד העוני והמזל הרע לא יכול לכנותו בר מזל". עקשנות ועבודה קשה הן האמצעים שבעזרתם פילס אוֹקוֹנקווֹ את דרכו במעלה הסולם החברתי באוּמוּאוֹפיה.

אלא שאוֹקוֹנקווֹ נוהג בקשיחות רבה "במגעו ומשאו עם אנשים שלא עשו חַיִל כמוהו". קשיחות המלווה בהתפרצויות זעם כלפי הנחותים ממנו. הוא מכה את אחת מנשותיו בשבוע השלום הקדוש; הוא הורג נער שבוי מכפר שכן שחי כבן חסותו בתוך ביתו; במהלכה של לוויה אקסטטית נפלט בשוגג כדור מרובהו והורג את אחד מבני קהילתו, ובעקבות כך הוא נאלץ לגלות מכפרו לשבע שנים. האלימות היא חורבנו של אוֹקוֹנקווֹ, אדם חרוץ ומוכשר שגורם לצ'י שלו (הרוח המגנה עליו) לנטוש אותו. גורלו של  אוֹקוֹנקווֹ נגזר מכישרונותיו ומחולשותיו שלו עצמו, או כפי שאומר אצ'בה: "כדרך שאדם רוקד כך מתופפים התופים לפניו".

בסופו של הסיפור הוא ניצב "רועד משנאה, בלתי מסוגל להוציא הגה מפיו" מול נציגי המושל הבריטי. אוֹקוֹנקווֹ עורף את ראשו של ראש השליחים ואחר כך מתאבד בתלייה בטרם ייתפס בידי הרשויות.

"מפולת באומואופיה" הוא אנציקלופדיה קטנה של חיי הקהילה של האיגבו בתקופת הזמן הנידונה. אצ'בה מצליח לשזור את אורחות חיי הקהילה וסיפוריה העשירים למארג עקבי ומתמשך, שנכרך בקורותיו של אוֹקוֹנקווֹ הגיבור הראשי: סיפורים על החקלאות של גידול יאם וקסבה, על הופעתו של ארבה בשדות אוּמוּאוֹפיה, על מנהגי החיזור וחיי המשפחה והקהילה הפטריארכליים והפוליגמיים, על מנהגי האירוח של הגברים, על תחרויות ההתגוששות ועל טקסי הריקוד שבהם מופיעות רוחותיהם של אבות אבותיהם של האיגבו, על טקסי המעבר בין שלבי החיים, על חיי הדת ומקומם של האורקלים והמכשפים, על השירה והסיפורים האופייניים לקבוצה, ועוד.

קץ בלתי נמנע

בסיפור שהוא בעיקרו מאבק על יוקרה ומעמד בקהילה גברית, מספר אפיזודות מרכזיות נוגעות בפרט לחיי נשותיו, בניו ובנותיו של אוֺקוֺנקווֺ , ומבטאות ביתר שאת את המאבק האנושי להישרדות. סיפורם של אוֺקוֺנקווֺ ושל בני משפחתו הוא סיפורה של האומה כולה: עולם שהולך ומשתנה במובנים שאינה מצליחה להכיל. אצ'בה אומר בתקוות שווא שתציל את התרבות הישנה: "אֶנֶקֶה הציפור אומרת כי מזמן שלמדו בני האדם לירות בלא להחטיא, למדה היא לעוף בלי לתת מנוח לכף רגלה". אך קִצה של הציפור, כקִצה של אומת האיגבו כפי שהייתה, הוא בלתי נמנע. זוהי ה"מפולת באוּמוּאוֺפיה".

שמו המקורי של הספר – Things Fall Apart – עשוי לרמז על ביקורת ערכית של אצ'בה על השינויים שהביא עמו האדם הלבן. שם הספר לקוח מהשיר "ההגעה השנייה (של ישו)" – מעין קינה על מצבו המוסרי של העולם, שפרסם המשורר ויליאם בטלר ייטס בשנת 1919. ייטס כתב: "דברים מתפוררים, המרכז אינו מצליח להחזיק (את שוליו)… הטוב ביותר אינו מצליח לשכנע, בעוד הרע ביותר מלא ביצר לוהט".

 

הביקורת מפורסמת באדיבות אדמה מסעות וטיולים.

"מפולת באוּמוּאוֹפיה", הוצאת ספריה לעם, עם עובד תל אביב, 1965.

"הכל קורס", הוצאת ספרי עליית הגג, 2015.

כתבות נוספות - Related Articles

About Author

African

תגובות גולשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *